יומיים ראשונים למלחמה
ביום שבת בבוקר - יום הכיפורים, לקראת השעה 1000 בבוקר נקרא המ"פ יחיעם ששון למג"ד וקיבל תדריך קצר שעיקרו, צפויה התקפה מצרית בתעלה. משימת הפלוגה היא לחבור לגדוד 9 הפרוס בגזרה הצפונית של התעלה ולפעול במסגרתו בתוכנית "שובך יונים", כאשר התוכנית תצא אל הפועל. חיילי הפלוגה הוזעקו כהקפצת כוננות מבית הכנסת ומהמגורים, ולקראת השעה 11:00 לאחר התארגנות חפוזה במשטח הנגמ"שים נערכה הפלוגה ליציאה והחלה בתנועה לכיוון הקו מערבה. עוד לפני תחילת התנועה ובמהלכה מועברים שני חיילים מהפלוגה להיות נהגי נגמ"ש בפלוגות הטנקים ונגמ"ש נוסף עם מפקד ונהג מועבר למפקדת הגדוד כנגמ"ש מג"ד. השדרה הפלוגתית כללה 9 נגמ"שים. נגמ"ש המ"פ, נגמ"ש הסמ"פ שהיה בפועל נגמ"ש של מחלקה 2, שלושה נגמ"שים של מחלקה 1, נגמ"ש של מ"מ 2 ושלושה נגמ"שים של מחלקה 3. הנגמ"ש העשירי של הפלוגה נשלח להיות נגמ"ש מג"ד מיד לאחר תחילת התנועה. נגמ"ש החוליה הטכנית הועבר לפלוגה אחרת עוד לפני תחילת התנועה וצוותו עלה על נ"נ וסגר את השיירה. הפלוגה נעה בשדרה פלוגתית לכיוון מערב על הציר המחבר את רפידים עם טסה (ציר "פונדק" במפת הקוד סיריוס ששימשה במלחמה). את הפלוגה הוביל המ"פ יחיעם ששון. פרטים בהמשך...
ביום שבת בבוקר - יום הכיפורים, לקראת השעה 1000 בבוקר נקרא המ"פ יחיעם ששון למג"ד וקיבל תדריך קצר שעיקרו, צפויה התקפה מצרית בתעלה. משימת הפלוגה היא לחבור לגדוד 9 הפרוס בגזרה הצפונית של התעלה ולפעול במסגרתו בתוכנית "שובך יונים", כאשר התוכנית תצא אל הפועל. חיילי הפלוגה הוזעקו כהקפצת כוננות מבית הכנסת ומהמגורים, ולקראת השעה 11:00 לאחר התארגנות חפוזה במשטח הנגמ"שים נערכה הפלוגה ליציאה והחלה בתנועה לכיוון הקו מערבה. עוד לפני תחילת התנועה ובמהלכה מועברים שני חיילים מהפלוגה להיות נהגי נגמ"ש בפלוגות הטנקים ונגמ"ש נוסף עם מפקד ונהג מועבר למפקדת הגדוד כנגמ"ש מג"ד. השדרה הפלוגתית כללה 9 נגמ"שים. נגמ"ש המ"פ, נגמ"ש הסמ"פ שהיה בפועל נגמ"ש של מחלקה 2, שלושה נגמ"שים של מחלקה 1, נגמ"ש של מ"מ 2 ושלושה נגמ"שים של מחלקה 3. הנגמ"ש העשירי של הפלוגה נשלח להיות נגמ"ש מג"ד מיד לאחר תחילת התנועה. נגמ"ש החוליה הטכנית הועבר לפלוגה אחרת עוד לפני תחילת התנועה וצוותו עלה על נ"נ וסגר את השיירה. הפלוגה נעה בשדרה פלוגתית לכיוון מערב על הציר המחבר את רפידים עם טסה (ציר "פונדק" במפת הקוד סיריוס ששימשה במלחמה). את הפלוגה הוביל המ"פ יחיעם ששון.
מפת המעוזים בתעלה ותנועות הפלוגה לכיוון התעלה - סדר התנועה, ג-מ"פ בראש לאחריו מחלקה 1, סמ"פ, מחלקה 2, מחלקה 3 וסוגרת החוליה הטכנית-9
תנועת הפלוגה מערבה לכיוון התעלה
במהלך התנועה מערבה כאשר הפלוגה נעה לצד ציר הכביש מתוקף ההוראות המחמירות שאין לנוע עם רכב זחלי על הכבישים כדי לא להורסם, עוברים ביָעָף 4 מטוסי סוחוי מעל הפלוגה במהירות רבה ממזרח למערב. החברה מתלבטים האם אלו מטוסים שלנו או של האויב – הרי הם באים ממזרח למערב. דני וינגרוד מ"מ 1 פוסק "מטוסי סוחוי מצריים". היו אלה היו המטוסים אשר הפציצו את שדה התעופה רפידים ומטרות נוספות באזור. יחיעם המ"פ מורה לפלוגה לעלות על ציר האספלט כדי לאפשר תנועה מהירה יותר. הוא מאיץ במפקדים להגביר את מהירות הנסיעה ולפתוח רווחים, הנגמ"שים דוהרים במהירות המכסימלית שלהם. בקשר מתחילים להגיע דיווחים על תקיפות אוויריות. כאשר הפלוגה מתקרבת לטסה רואים חיילי הפלוגה את העשן השחור שעולה מהמחנה (מפקדת גדוד 184 של חטיבה 14 שאותו היה גדוד 79 אמור להחליף למחרת היום ב- 7.10.73). מחנה טסה הופצץ מספר דקות קודם לכן ואחת הפגיעות היתה במכלי התדלוק של הגדוד.
הפלוגה היתה במקור מיועדת להיות עתודה חטיבתית אבל לנוכח המצב הקשה ביותר שהיה בגיזרה הצפונית החליטה מפקדת האוגדה לשגר את הפלוגה לגיזרה זו ת"פ גדוד 9. באותו הזמן אבד למג"ד 9 הקשר עם פלוגה ל' שלו, וכן אבד הקשר עם מעוז "לחצנית". מג"ד 9 החליט לשלוח את פלוגה י' בשילוב טנקים לשני אזורים אלו. האחד צפונית לקנטרה והשני לאזור מעוז "מפרקת". עם התקרבות הפלוגה לבלוזה קרא המ"פ למג"ד 9 (יום טוב תמיר) בקשר, דיווח לו על מקום המצאו ועל כך שהוא בתנועה אליו וביקש הוראות ומודיעין על המתרחש בשטח. מג"ד 9 נתן הוראה שמחלקה בפיקוד סמ"פ תנוע לכיוון צפון האי אל-בלח (מוצב "מפרקת") לחבירה עם פלוגה ל' של גדוד 9 ושתי מחלקות בפיקוד המ"פ ינועו לעיר קנטרה ויחברו למוצבי "מילאנו".
פיצול הפלוגה לשלושה כוחות באזור התעלה
בפועל תוך כדי תנועה פוצלה הפלוגה לשלושה כוחות. הכוח הראשון כלל את נגמ"ש המ"פ בפיקוד יחיעם ששון עם שלושת הנגמ"שים של מחלקה 3 בפיקודו של המ"מ אריה מלינצקי. כוח זה נשלח לאזור קנטרה במטרה לחבור עם מוצב "מילאנו ב' " – אותו מוצב שבו ביקרו חיילי הפלוגה כחודש לפני כן במסגרת אימון הלחימה בשטח בנוי, ושם גם שמעו עד כמה התקפה של המצרים היא שגעון בלתי אפשרי...
אזור ההתקלות של הפלוגה ופגיעת הנגמ"שים
הכוח השני כלל את מחלקה 2 עם שני נגמ"שים. על נגמ"ש הגור פיקד הסמ"פ גלעד דשא ועל נגמ"ש המ"מ פיקד אביהו שפירא. הכוח נשלח לחבור עם מעוז "כתובה". הכוח השלישי כלל את מחלקה 1 בפיקוד המ"מ דני וינגרוד ונשלח לחבור למעוז "מפרקת".
כוח המ"פ עם מחלקה 3
נגמ"ש המ"פ ועוד 3 נגמ"שים של מחלקה 3 נסעו לכיוון קנטרה במטרה לחבור למוצבי "מילאנו". בהתקרב הכוח לעיר נפתחה אליו אש כבדה של נשק נ"ט, אש מקלעים בינוניים וכבדים מכוח קומנדו מצרי שנמצא במקום. המ"פ הורה על הסתערות תוך ירי. נגמ"ש המ"מ, אריה מלינצקי נפגע בפאתי העיר בפגיעה ישירה וכל צוותו נהרג. ההרוגים בנגמ"ש זה היו: המ"מ אריה מלינצקי, המ"כ הרצל ששון והלוחמים יאיר אדר, יהודה מלכה, אהרון ערגי, הרצל ברגיג ואלי כהן. נגמ"ש המ"פ המשיך בתנועה תוך אש לתוך העיר קנטרה כאשר הלוחם שמעון לוי נפגע בנגמ"ש ונהרג. נגמ"ש הסמל, נטע שפירא, נפגע אף הוא, ושלושה מהלוחמים נהרגו, מפקד הנגמ"ש נטע שפירא והלוחמים איתַי ידעיה ושיטרית יצחק. לוחמים אחרים נפצעו, והצוות שנותר לרבות ההרוגים והפצועים עבר לנגמ"ש הגור של שלמה הירט. מייד אחר-כך נפגע גם הנגמ"ש של שלמה הירט, ונתקע בשטח מוקף כוחות מצריים. שני לוחמים גיורא נאור ואורי גוטליב התנדבו להזעיק עזרה רגלית. גיורא ואורי הלכו רגלית מספר קילומטרים ללא מפה ובלי להכיר את הגזרה (כאמור הפלוגה טרם הספיקה לרדת לקוו) עד שהגיעו לתעוז "מרתף" שהיה נטוש. ממנו הצליחו ליצור קשר עם תאג"ד גדוד 9 אשר הנחה אותם כיצד לחבור אליו רגלית. בתאג"ד מצאו גיורא ואורי שני טנקים ללא מפקדים אשר פונו לתאג"ד וסיפחו את הטנקים אליהם במטרה להגיע למיקום המשוער של פצועי מחלקה 3 שנשארו בשטח. התנועה לשטח היתה בחושך מוחלט כאשר גיורא ואורי יושבים בצריחי הטנקים כמפקדים ומנווטים אותם לכוח הפצוע שנשאר מאחור. לאחר חבירה לכוח הפצוע והעמסת הפצועים על הטנקים פונו המחלצים והפצועים לתאג"ד. מהכוח שנכנס לקרב וכלל את נגמ"ש המ"פ ושלושת נגמ"שי מחלקה 3 נשאר תקין רק נגמ"ש המ"פ אשר הצטרף לכוח של חטיבה 460 שתגברה את הגיזרה. בקרב זה נהרגו אחד עשר מלוחמי מחלקה 3 של הפלוגה.
כוח הסמ"פ עם מחלקה 2
נגמ"ש הסמ"פ של גלעד דשא ונגמ"ש מ"מ 2 של אביהו שפירא נעו על ציר "לכסיקון" צפונה לכיוון קנטרה ומשם באיגוף צפוני על ציר "אשר" לכיוון מעוז "כתובה". עם התקרבם לקו נעצרו הנגמ"שים לצד הכביש ודשא החליף את אביהו כך שדשא הפך להיות מפקד הנגמ"ש הראשון ואביהו מפקד הנגמ"ש השני. בשעה 16:30 לערך נעו שני הנגמ"שים בפיקודו של גלעד דשא הסמ"פ באזור תחנת הרכבת הישנה של קנטרה משני צידי גבעה, ושניהם נפגעו באותו הזמן ממארב חי"ר מצרי ששכב לצד הכביש. הנגמ"ש של גלעד הסמ"פ קיבל פגיעה ישירה בצריחון המפקד. כתוצאה מהפגיעה נהרגו המפקד גלעד דשא וכן שני לוחמים שהיו בתא הלוחמים, יהודה ירד והרצל סופר. אביהו המ"מ שהיה על הנגמ"ש השני נפגע תוך כדי ההסתערות ונפל לתוך הנגמ"ש, מרבית חיילי הנגמ"ש נפצעו. נדב לחמן שהיה לוחם בנגמ"ש המ"מ קפץ לצריחון המפקד של הנגמ"ש והשיב אש לכיוון המארב תוך כדי תנועה עד שנחלצו מאזור המארב. שני הנגמ"שים חילצו את עצמם מאזור המארב לתאג"ד. בקרב זה נהרגו הסמ"פ ושניים מלוחמי מחלקה 2 של הפלוגה.
כוח מחלקה 1
מחלקה 1 בפיקודו של דני וינגרוד נעה מערבה לכיוון מוצב "מפרקת". בקרבת התעלה ירדה המחלקה מציר הכביש אל הדיונות במגמה לחבור לפלוגת הטנקים של גדוד 9. הטנקים של הפלוגה היו עסוקים בקרב, עולים לעמדות אש יורים ומתקדמים ולא פנויים ליצור קשר עם מ"מ 1. מחלקה 1 ממשיכה בתנועה ועולה על מארב מצרי, נגמ"ש המ"מ נפגע ראשון מרימון שהוטל לתוך תא הלוחמים. חלק מהלוחמים נפצע והנגמ"ש מושבת. צוות נגמ"ש המ"מ כולל הפצועים עוברים לנגמ"ש הסמל של אבינועם מורדיש. שני הנגמ"שים ממשיכים בלחימה כאשר נגמ"ש המ"מ (במקור של הסמל אבינועם מורדיש) נפגע שוב, מושבת והצוות נוטש אותו תוך מסע רגלי לחילוץ הפצועים. לאחר זמן מה מחליט דני המ"מ לנסות להפעיל את הנגמ"ש הפגוע שנית ומצליח, הצוותים של שני הנגמ"שים כולל הפצועים עולים על הנגמ"ש וחוברים לנגמ"ש הגור של דני גבריאל. נגמ"ש הגור נשלח עם ההרוגים והפצועים לתאג"ד והנגמ"ש של דני חוזר ללחימה בדבקות מדהימה לביצוע המשימה המקורית, הגעה למוצב "כתובה". בשלב מסויים בלילה לאחר חבירה עם גדוד טנקים 198 מורה מג"ד הטנקים לנגמ"ש לחזור לאחור. מאוחר בלילה חוזר הנגמ"ש לבלוזה ושם מארגן דני וינגרוד מחלקה חדשה מהנגמ"ש שלו ומהצוותים הנותרים של מחלקה 2 שגם הם הגיעו לבלוזה. נגמ"ש הגור של מחלקה 1 בפיקודו של דני גבריאל חוזר מפינוי הפצועים לבלוזה ומסופח לסיירת מטכ"ל לימים הבאים.
למחרת היום הכוח המאולתר של דני מצטרף לגדוד שקד בנסיונותיו לפתיחת הציר למוצב בודפסט. הכוח נתקל בקומנדו מצרי, מתפתח קרב מטווחים קצרים ביותר, כאלו שלא מאפשרים למקלעי הנגמ"ש לירות בגלל חוסר "בהנמכה", הלוחמים זורקים רימונים והנהגים מנסים לדרוס את הכוח המצרי שמסתער עליהם. במהלך ההתקלות נפגע דני וינגרוד מ"מ 1 ונהרג ומספר לוחמים נפצעים. נהג הנגמ"ש של דני, הרצל זכריה מצליח לחלץ את הנגמ"ש מתוך המארב עד לכביש ומשם הנגמ"שים נחלצים לתאג"ד.