דברים של עודד אתי אחיו של ידעיה אתי
|
עודד ידעיה
הדברים נאמרו בבית הקברות של קיבוץ חניתה ביום הזיכרון לחללי צה"ל 25 באפריל 2023
הפוגות
של מי ההפוגה הזו, אני תוהה
של החייל המת או של בן המשפחה.
מבקשים מאיתנו לצאת להפוגה
מחיי היומיום
ממלחמה מתמשכת
לטובת היזכרות במלחמה קודמת.
חמישים שנה, כמעט, מאז אותה מלחמה
שבה נפל איתי
ואני ממשיך בחיים "נורמליים" במונחים ישראלים
מדחיק את הזכרונות שלי מדחיק את האובדן
משתתף בנימוס בטקסים
מכבד את הקהל בחניתה, אומר תודה.
וכל שמה אני שואל מה המת היה רוצה שאומר, הרי דעותיו כתובות שחור על נייר מצהיב בחוברת
הרי ברור שלא היה שותק היום לאור "המצב".
אז הנה ההצעה שלי - בשמו -
ביום שלא שופטים איך משפחה מתאבלת.
ההפוגה נגמרה
צריך לקום מישיבה נוחה ולהלחם
לא רק על מה שברור לכולם
אלא גם על זכויות למי שמעבר לקו
הירוק
צריך לארגן מרד
מרד והפוגה
לא לנוח בחיק הטראומה או הפוסט
לא להיכנע לישיבה נוחה
לקום ולצעוק
לא לבקש 'הביאו את השלום'
אלא לדרו שנפסיק להרע -
לאחים למחצה, לשונה, לגר.
הוספת תגובה