דברים לזכרם מפי יחיעם ששון מ"פ י' במלחמה

יחיעם ששון, מפקד פלוגה י' מדוד 79 במלחמת יוה"כ 09.05.2019 21:20
דברים לזכרם מפי יחיעם ששון מ"פ י' במלחמה


דברים לזכרם מפי יחיעם ששון מ"פ י' במלחמה



 

פלוגה י' / 79

 

יקיריי  בני המשפחות השכולות של  הנופלים בקרב - לוחמי ומפקדי פלוגה י' במלחמת יום הכיפורים

אחי לנשק ובני משפחותיהם

מכובדיי כולם

כמו משום מקום , מגיעים שוב הזכרונות , המחשבות , התחושות והרגשות – כמו במנהרת זמן אכזרית מחזירים אותנו ארבעים ושבע שנים לאחור- לאותו יום כיפורים 1973 .

אני עוצם את העינים והמראות חולפים אט אט כמו בסרט נע שחור לבן – לעיתים ברורים וחדים ולעיתים מטושטשים ורחוקים -  והשחור הולך וגובר  על הלבן .

אני רואה פנים ושמות – לוחמים צעירים יפי תואר ועזי נפש – תמימי מראה וחדורי אמונה המטפסים לפקודתי על הנגמ"שים, מטיבים את החגור  – מחייכים למרות אי הוודאות , למרות החשש של מי שיוצא למלחמה לראשונה בחייו.

הפלוגה בתנועה מבצעית לעבר הגזרה הצפונית לתגבור גדוד 9 בפיקודו של סא"ל יום טוב תמיר.

לא ראיתי סימני פחד בעיניו של איש.

נערים צעירים המאמינים ביכולתם לבצע את משימותיהם המבצעיות ,אותן תרגלו ואליהן התאמנו חודשים רבים .

בוטחים במפקדיהם בפלוגה , בגדוד , בחטיבה ועד לראשי הצבא .

אני זוכר את טפיחת השכם המאופקת של המג"ד סא"ל מוני ניצני ז"ל – מוני גיבור ישראל ממלחמת סיני – המפקד אשר בניגוד לכל הערכות המודיעין של צה"ל – אמר בקול ברור וחד משמעי לכל מפקדי וחיילי הגדוד  שלושה ימים טרם יום הכיפורים – הצבא המצרי נערך למלחמה .

גדוד 79 נערך למלחמה למרות  הכל.

אני זוכר את הסמ"פ גלעד דשא ז"ל , אותו אהבתי אהבת אח , מביט במבט בוטח ומרים את אגודלו לסימן – הכל תקין .

גלעד אשר שעות מספר מאוחר יותר נפל בגבורה בקרב תחת אש תופת מול לוחמי קומנו מצרי  במבואת קנטרה.

אני שומע בזכרון רחוק את קולם של מפקדי המחלקות ברשת הקשר הפלוגתית "יהון" המאשרים תחילת תנועה מערבה לעבר תעלת סואץ .

את  מ"מ 1  דני וינגורט  ז"ל , את מ"מ 2  אביהו שפירא אשר נפצע קשות ושב מאוחר יותר לשדה הקרב , את מ"מ 3 אריה מלינצקי ז"ל ואת הסמ"פ גלעד דשא ז"ל

אני זוכר את המפקדים והלוחמים אשר נפלו בקרבות הגבורה בגזרת קנטרה – קרבות אליהם הוטלה הפלוגה ככוח מחלץ ומושיע לחיילי צה"ל הלכודים במעוזים כשהם מוקפים במאות לוחמי קומנדו מצריים  .

 את יאיר אדר , הרצל ברגיג, הרצל ששון , יהודה מלכה, אהרון ערגי ,אלי כהן , שמעון כהן ,נטע שפירא , איתי ידעיה, שטרית יצחק , יהודה ירד , נטע שפירא, אליעזר שפכט, אבינועם מורודיש ופנחס בומביגר זכרונם לברכה .

מראות שמונה עשר לוחמי ומפקדי הפלוגה אשר לא שבו מהמלחמה ההיא , לוחמים אשר נפלו מות גיבורים ,  תוך הסתערות ללא חת לעבר כוחות חי"ר וקומנדו מצרי , אשר צלחו את התעלה בצהרי יום הכיפורים , תחת מטריית ארטילריה וירי טילים , אשר נחתו ופגו בכוחותינו כאש תופת .

 

הזכרונות נודדים אל הפצועים אשר נושאים בגופם ובליבם  את צלקות המלחמה – פצועים אשר כל  מי שיכל אחרי שטופל רפואית ,שב לשדה הקרב לכל גזרה אפשרית ,כדי להמשיך להלחם בדבקות , בנחישות ובאומץ לב בל יתואר .

עבור חלקם כמו עופר צור ואחרים המלחמה ההיא לא הסתיימה לעולם והיא נמשכת במאבק יום יומי של חייהם .

אני זוכר את קומץ הלוחמים של נגמ"ש המ"פ ,אשר שרד את יומה הראשון של המלחמה , אחרי שהלוחם שמעון לוי נהרג במכת האש הראשונה- והם ממשיכים להלחם עד יומה האחרון של המלחמה כפלוגה של נגמ"ש אחד הנושאת את אות הקריאה "יהון" – פלוגה אשר קמה מתוך החורבן הנורא , אספה את פצועיה , צירפה לוחמים חדשים ונבנתה מחדש תוך לחימה  בלתי פוסקת  בבלימה , בצליחת התעלה , בקרבות בעיר סואץ ובגזרת פאיד .

 

זוכר את המפקדים והלוחמים של גדוד 79 בפיקודו של מוני ניצני ז"ל אשר נפלו בקרבות הבלימה הקשים בגזרה המרכזית של תעלת סואץ .

אני חש עד עצם היום הזה כיצד הדוגמא האישית של המג"ד מוני ניצני היתה הכוח המניע ומקור המוטיבציה להמשיך להלחם .

אני רואה את ההורים והאחים השכולים , את פניהם מלאי הכאב והצער , את החלל העצום אשר נפער בליבם ובחיי משפחותיהם ובחרדת קודש אני אומר לכם – אתם בעל כורחכם , הגיבורים האמיתיים של המלחמה ההיא .

אתם הנאבקים בגבורה עילאית בכאב הלב שאינו ניתן לרפואה .

חיים את חייכם בדממה - אוספים ונוצרים לליבכם כל בדל זיכרון מיקירכם , כל פיסת מידע שיש בה להאיר את אהובכם בימיהם האחרונים .

 

אני רוצה להביע הערכה רבה ומיוחדת על מפעל החיים  המדהים של עופר דרורי לוחם בפלוגה י' – אשר בנחישות ומסירות אין קץ לאורך שנים רבות – השקיע את כל כולו בהתנדבות חסרת תקדים כדי שסיפור לחימתם של לוחמי ומפקדי   פלוגה י' בגדוד 79 יונצח ויזכה לראות אור .

עופר , אני רוצה להביע הוקרה בכל ליבי על שהיו בך כוחות הנפש  , גם בשנים הקשות , לשזור בעבותות אתנים  קשר אמת עם כל המשפחות השכולות  - בזכות פועלך הנדיר  אנו נמצאים כאן היום כמשפחה אחת גדולה .

 

ומשפט אחרון לסיום – אני רוצה בהתרגשות רבה ובכוונה גדולה לומר לכם לוחמי פלוגה י של גדוד 79 במלחמת יום הכיפורים – אתם גיבורים ומורשת עוז הנפש אותה הנחלתם לכל יחידות צה"ל  והחקוקה במיצב יום הכיפורים כאן ביד לשיריון - היא מקור לכבוד וגאווה .

אני מצדיע לכם .