דברים שנאמרו ע"י עפר דרורי לזכרו של יהודה שאול ירד באזכרה לזכרו באוגוסט 2013

עפר דרורי 27.08.2013 07:01

דברים שנאמרו לזכרו של יהודה שאול ירד באזכרה לזכרו באוגוסט 2013 ע"י עפר דרורי



את "ירד" כפי שקראנו לו בפלוגה הכרתי עוד בטירונות ברפיח. אז לא היו הרבה חיילים דתיים בחיילות הקרביים ונוצר קשר ראשוני טבעי בינינו שלושת הדתיים של הפלוגה: ירד, יאיר אדר ואנוכי בהליכה משותפת לבית הכנסת בשבת, בתפילות הבוקר וכדומה. היו בפלוגה מגוון של חיילים המייצגים את עם ישראל ביניהם חברי קיבוצים של השומר הצעיר שהיו אנשים מצוינים אבל חסרי ידע בענייני יהדות. מטבע הדברים נוצרו וויכוחים בענייני דת ו"ירד" לא וויתר בוויכוחים עם החברה הלא דתיים ולא נילאה מלהסביר ולשכנע גם כאשר אני וויתרתי מראש. הייתה לו אמונה חזקה אבל גם צורך חזק לשכנע גם את מי שהאמונה רחוקה ממנו. דוגמא מצוינת שאני לוקח אתי עד היום קרתה במסע ליד צומת רפיח. במהלך המסע עברנו דרך מטע פירות וחברים בפלוגה תוך כדי הליכה קטפו פירות להנאתם. ירד הפך עולמות בצעקות על החברים ובתלונה לסגן מפקד הפלוגה על כך שאנו מסבים נזק לבעל המטע הערבי וכי התנהגותנו אינה מוסרית. אנשים שאלו אותו "מה אתה מגן כל כך על המטע של הערבי" ויודעי תורה אף ציינו שאם אנו קוטפים רק לשם אכילה במקום ולא לשם לקיחה אין בזה בעיה, אבל ירד בשלו, איני זוכר את הפרטים אבל אני זוכר שהוא לא התרצה ולא היה מוכן שהחברים ימשיכו בקטיף הפירות. רק בעקבות לחצו העז של ירד אחד המפקדים הפסיק את הקטיף.

בעת שהיינו בקורס חרמ"ש נקראנו להכין את עצרת חטיבה 7 בלטרון. חברי הפלוגה התארגנו לשינה באוהלי סיירים ושנינו חלקנו אוהל סיירים אחד. ירד שהיה מסודר מאוד מטבעו השקיע זמן רב בהתארגנות לשינה באוהל הצפוף. ערב תשעה באב בגלל שצמנו קבלנו אישור לנסוע לירושלים. אבי הגיע מירושלים במיוחד לקחת אותנו, את ירד הקפיץ לבית הסבא והסבתא בשכונת גאולה ואני נסעתי לביתנו. בסיום הצום קבלנו טרמפ בחזרה ללטרון.

בסיום האימון ירדנו לסיני. בבוקר יום שבת הוא יום הכיפורים הלכנו ברגל לבית הכנסת של מחנה האוגדה שהיה מרוחק כמה מאות מטרים ממחנה הגדוד. במהלך התפילה נקראנו בבהילות לצאת החוצה, רצנו למשטח הנגמשים הפלוגתי ושם נפרדו דרכנו. ירד עוד התלבט האם מותר לו לקחת את מחזור התפילה בשטח שאין בו עירוב והחליט בסוף לקחת אותו כדי להמשיך להתפלל בנגמ"ש. במשטח הנגמ"שים קרא לי גלעד דשא הסמ"פ והורה לי לעבור לנגמ"ש אחר בפלוגה אחרת וירד נשאר בנגמ"ש המקורי שלו. רק לאחר כשבועיים שמעתי שנהרג יחד עם גלעד דשא בהתקלות כאשר לוחמים נוספים בנגמ"ש נפצעו.

לפני כשמונה שנים בעת שכתבתי את הספר "פלוגה י' בסופה" גביתי עדויות מכל חברי הפלוגה, שם גם למדתי כי ירד המשיך במהלך הנסיעה לתעלה להתפלל בעמידה את תפילת מוסף כשהוא מאייש את מקלע המאג השמאלי. את תפילת נעילה לצערנו לא הספיק להתפלל.

יהודה שאול ירד נפל בקרב ביום הכיפורים תשל"ד ה-6 באוקטובר 1973 בעת שהסתער יחד עם אנשי מחלקתו על מארב מצרי צפונית מזרחית לקנטרה  בפיקוד סגן מפקד הפלוגה גלעד דשא.

ארבעים שנה אחרי אותה מלחמה ולחלקנו חברי הפלוגה ילדים ואף נכדים כל האושר הזה נמנע מחברנו שמסרו נפשם על הגנת המדינה ביניהם יהודה שאול ירד.


(צילום: קובי רשף)

עפר דרורי אומר דברים לזכרו של יהודה ירד באזכרה אוגוסט 2013 from offer drori on Vimeo.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה