טקס הזיכרון לסגן גלעד דשא ז"ל

עפר דרורי 16.04.2013 04:36
טקס הזיכרון לסגן גלעד דשא ז"ל


אתמול (15 באפריל 2013) התקיים טקס הזכרון השנתי לסגן גלעד דשא בבית אמו סו דשא. תמונות בסוף הכתבה.



אתמול (15 באפריל 2013) התקיים טקס הזיכרון השנתי לסגן גלעד דשא בבית אמו סו דשא בירושלים.
התקבצו קרובי משפחה, חברי ילדות ותיכון, חברי המשפחה וגם חברים לפלוגה שלנו: יחיעם ששון, עופר קוך, יהודה אמיר, שבי עזרא ועפר דרורי.
סו ניהלה את האירוע כפי שהיא עושה מידי שנה.
קרוב משפחה אמר את תפילת אל מלא רחמים וקדיש.
עפר דרורי הקריא את שמות נופלי הפלוגה.
יחיעם ששון נשא דברים שנכתבו במיוחד לטקס השנה.
קרובי ומכרים הקריאו וסיפרו על אירועים שונים מחייו של גלעד ולזכרו.

מצורפים דברים של יחיעם ששון מ"פ י' במלחמה לזכרו של גלעד.

יום הזיכרון – 15 אפריל 2013 – בית מוזס ירושלים

סו היקרה , בני משפחה וחברים ,

כמעט ארבעים שנה עברו מאז אותה מלחמה קשה ונוראית בה נלחם סגן גלעד דשא בגבורה ונפל בקרב יחד עם פקודיו הלוחמים , כאשר הוטלנו מפקדי וחיילי פלוגה י' של גדוד 79 לקו התעלה ועשינו כל מאמץ  לעצור את זרם האויב המצרי , אשר צלח את התעלה  ואיים לפרוץ לתוך סיני במטרה להשמיד את מדינת ישראל .

אותם קרבות עקובי דם של כוחות השריון וה-חרמ"ש הדלילים בסיני עכבו את הצבא המצרי שכבר הספיק לצלוח את התעלה .

בצהרי יום הכיפורים של שנת 1973 לא היה מאחורינו ועד בואכה דרומה של המדינה , כל כוח צבאי שהיה מסוגל לבלום את כוחות הצבא המצרי שהצליח להפתיע וניצל עד תום את ליקוי המאורות שפגע כברק בשיקול דעתה של הנהגת מדינת ישראל באותם ימים.

בשנים האחרונות אני בא בשלהי יום הזיכרון לאזכרה הפרטית שמקיימת משפחת דשא  בהנהגתה הבלתי מעורערת של אמא סו , אזכרה בה משתתפים חברים מגימנסיה רחביה, מהצופים , חברי המשפחה  ולוחמים מפלוגה י בה פיקד גלעד כ-סמ"פ  באותה מלחמה .

בכל שנה אני מביט על סו ומשתהה נוכח עמידתה האצילית ומלאת הכבוד במכאובים הקשים מנשוא של אם שכולה שאיבדה  את בנה יחידה  .

אני מביט על סו וחושב שאת אותות הגבורה והציונים לשבח של הלוחמים בשדה הקרב היה ראוי  להעניק לה ביראת כבוד גדולה על לחימת הגבורה שלה , הנמשכת יום יום בכל שעה משעות היממה , כבר כמעט ארבעים שנה ..

מעולם לא ספדתי לגלעד – אבל בכל יום שחלף מאז ה-12 לאוקטובר 1974 יום הולדתו של בני בכורי , ובכל פעם שנשאתי את שמו גלעד – חלפו בי מחשבות – זיכרונות, קטעי תמונות מטושטשות  וגעגועים לגלעד דשא .

תחושות של כאב וצער אשר כמו גלי הים המתנפצים אל חוף הסלעי – לעיתים הם מכים בחולשה וברכות ולעיתים בסערה ובעוצמה גדולה .

למעט רעייתי זיכרונה לברכה מירי , איש לא ידע באותם ימים מדוע בחרתי בעקשנות לקרוא לבני גלעד. הייתה זו דרכי המופנמת לנצור את זכרו של גלעד דשא סגני בפלוגה י' באותה מלחמה .

גלעד יקירי ,

הבטתי בימים האחרונים בתמונות שלך מאותן שנים ועיני ראו עלם חמודות יפה מראה , חייכן בעל מבט חכם ונבון במיוחד.

היית קצין מצטיין ומוכשר שיצא לקרב חדור אמונה ונחישות , הוביל את חייליו בגבורה לתוך התופת , ללא חת וללא מורא, נלחם עם חייליו עד שנפגע מאש האויב  ונפל בשדה הקרב באזור תחנת הרכבת הישנה של קנטרה .

בדבקותך במשימה ובאומץ ליבך היית חלק מאותה חומה שנבנתה מעוז רוחם של לוחמים ומפקדים שלחמו באויב המצרי באותם שעות ראשונות של המלחמה ועיכבו בגופם את  כוחות הקומנדו המצריים מלהמשיך ולדהור לתוך עומק סיני .

היית נער צעיר אשר חייו נגדעו באיבם כאשר רוב רובם היה עדיין  לפניו והעתיד טמן בחובו הבטחות גדולות של הצלחה וכישרון ענק שללא ספק היה מתבטא בכל תחום חיים בו היית בוחר ללכת . אני רק יכול להעריך שהיו אלה תחומים מגוונים ולא מעטים . נולדת וחונכת להיות מנהיג – נפילתך במלחמה ההיא עצרה באחת את כל החלומות , התוכניות והשאיפות שלך למצוינות.

אני מחבר את כל קטעי הזיכרונות הרחוקים ושוב עולה מהם דמותך הנדירה – אוהב אדם , סקרן , אוהב מוזיקה ונגינה , מוכשר מאד , אדם רגיש , בעל אינטליגנציה גבוהה מאד ומיוחדת .

שמחתי בכל פעם שיכולתי והיה לי על מה ,  לשוחח אתך בעניינים שאינם קשורים לצבא.  תנועת הצופים בה שנינו היינו חניכים ומדריכים , אתה בירושלים ואני בחיפה , סיפקה הזדמנות לחלוק חוויות מטיולים שהלכנו בהם בתקופות שונות ,באותם מקומות ובאותם שבילי הארץ  היפה שלנו  ולשוחח על ערכי התנדבות , נתינה וחינוך חניכים בתנועת הנוער לאהבת האדם והמולדת .

הצילום היה לנו תחביב משותף ואני זוכר שיחות שגלשו לעומק הלילה על מצלמות, עדשות  , צילום ופיתוח תמונות שחור לבן ..גם פה הפתעת אותי ברמת ההבנה , היכולת האמנותית הבלתי רגילה והכישרון להנציח ברגישות רבה מצבים , אנשים ונופים .

היית צעיר ממני בארבע שנים אבל הבגרות , הידע הכללי , הכישרון והאישיות הכובשת שלך הביאו אותי לא פעם להרגיש כלפיך הערכה גדולה ומיוחדת כראוי לאדם שהוא משכמו ומעלה .

גלעד , נותרת צעיר בן 21  והפכת בעל כורחך להיות אחד מגיבורי התהילה שבמותם בשדה הקרב כתבו לנו את צוואת החיים – גיבורים אלמונים שבזכותם תולדותיה  של מדינת ישראל עדיין ממשיכים להירשם בספרי ההיסטוריה .

 

אני מבקש לקרוא מספר קטעי שורות משירו של אהוד מנור "אחי הצעיר יהודה" מילים אליהן אני מתחבר בלבי ובנפשי :

האם אתה שומע ?

האם אתה יודע?

בגן הילדים שלך

לומדים כבר שיר חדש,

ובתיכון התלמידים -

שוב מתעמלים על המגרש.

רוחות ערבית

מייללות על המרפסת -

את כל שירי הסתיו ,

ואמא מחכה בסתר ,

שאולי עוד  יגיע מכתב .

 

אחי הצעיר יהודה

האם אתה שומע ?

האם אתה יודע?

כל חברייך הטובים

נושאים דמותך עמם,

ובכל הטנקים על קווי הגבול -

אתה נמצא איתם

אחי הטוב ,

אני זוכר את שתי עיניך ,

והן פותרות חידה .

ובני הרך יפה כמוך

בשמך לו אקרא - 



טקס הזיכרון לגלעד דשא ז"ל


טקס הזיכרון לגלעד דשא ז"ל

 טקס הזיכרון לגלעד דשא ז"ל

 טקס הזיכרון לגלעד דשא ז"ל

 

 

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה