תחושות אישיות מהדלקת נרות חנוכה אצל משפחת ירד, חנוכה תשע"ב (דצמבר 2011)

שאול עוזרי 05.01.2012 04:12
שאול עוזרי ב 1977

שאול עוזרי ב 1977


את הדברים המצורפים כתב חייל הפלוגה שאול עוזרי לאחר שהיה בהדלקת נרות אצל משפחת ירד. בקשתי את רשותו של שאול להביא את הדברים באתר הפלוגה לא רק בגלל היותם מרגשים, אמיתיים ובאים מהלב אלא גם בגלל שהם מייצגים להערכתי תחושות של חברים נוספים מהפלוגה שטרם עשו את הצעד של שאול עוזרי. מסתבר שגם אחרי שלושים ושמונה שנים ניתן לעשות מעשה. הדברים מדברים בעד עצמם. שאול חשף את סיפורו האישי בחילוץ נווט וטייס פאנטום במלחמה. הכתבה נמצאת באתר הפלוגה תחת השם: "נווט, טייס, מלחמת יוה"כ, ספר מלחמה, עדות של לוחם, וחיבור כמעט בלתי אפשרי ביניהם" עפר דרורי



נר שני של חנוכה. נפגשנו בבית אימו של יהודה ירד ז"ל בפ"ת להדלקת הנר. קשה לומר שמדובר במפגש חברים שמעלים זיכרונות יחד, כי עם כל הסיפורים המעניינים שעולים, הרי שברקע נמצאת רוחו של יהודה ז"ל (אודי בשפת המשפחה). אודה ואומר שמבחינתי מדובר היה גם במסע אישי פרטי אותו לקח לי לעשות הרבה שנים, יותר מידיי שנים. חבל שלא עשיתי זאת קודם כדי לזכות להכיר גם את האב.

את יהודה ז"ל הכרתי עוד בתקופת התיכון, וכשנפגשנו במסגרת השירות הצבאי זו הייתה הקלה לראות פנים מוכרות. יהודה החליף אותי בתפקיד מאג ימין כשנקראתי ערב המלחמה די באקראי לתפקיד של חילוץ טייסים, ונהרג מפגיעה ישירה על פי מה שתיאר יורם אבידר שנפצע אף הוא בקרב. על נפילתו של יהודה שמעתי מחבר קרוב שהיה חובש בגזרה, אף הוא בוגר אותו התיכון והכיר את יהודה, והוא סיפר שנסע לבית המשפחה בתל אביב למטרת ניחום אבלים וכשהיגיע אליהם הוא הבין שהם עדיין לא קיבלו את הידיעה על נפילתו, והוא הרגיש שאינו יכול לומר להם וחזר כלעומת שבא.

במקביל, אחיו של יהודה, הצעיר ממנו בשנים אחדות, סיפר שמכר מסר לו כבר במהלך המלחמה שיהודה נפל, ובמשך כשבועיים עד שהוריו קיבלו את הידיעה על נפילתו הוא נצר בליבו את הידיעה על כך. זהו סיפור מדהים כשחושבים על זה שהאח היה אז בגיל תיכון. (ובכלל המשפחה מדהימה בשקט ובעומק, ובעצם כשצופים בסרטון שהכין דוביק האח לכבוד יום הולדתה של האם חדווה, רואים את ההיסטוריה של המדינה הצעירה בהתהוותה שזורה בסיפור ההורים, החל מפרק העלייה ארצה מפולין ערב מלחמת העולם השנייה).

במשך שנים וחלילה לא מתוך עצלות או שכחה, אלא מתוך קושי אישי, לא השתתפתי בטקסי יום הזיכרון. המחשבה המעיקה שבעצם יהודה ז"ל לקח על עצמו את הגורל שהיה אמור להיות מנת חלקי לא הניחה לי. לקח לי שנים לקבל את העובדה שישנם דברים שיישארו בלתי פתורים. שמחתי לפגוש את עופר צור, יורם אבידר ותומסיס, להעלות זיכרונות וקצת לספר על הפרק של החילוץ במהלך המלחמה. תודה גדולה למשפחת ירד על ההזדמנות לכבד את זכרו של יהודה ז"ל.
חנוכה שמח
שאול עוזרי


תמונות מהארוע
תחושות אישיות מהדלקת נרות חנוכה אצל משפחת ירד, חנוכה תשע"ב (דצמבר 2011)

תחושות אישיות מהדלקת נרות חנוכה אצל משפחת ירד, חנוכה תשע"ב (דצמבר 2011)

תחושות אישיות מהדלקת נרות חנוכה אצל משפחת ירד, חנוכה תשע"ב (דצמבר 2011)

תחושות אישיות מהדלקת נרות חנוכה אצל משפחת ירד, חנוכה תשע"ב (דצמבר 2011)

תחושות אישיות מהדלקת נרות חנוכה אצל משפחת ירד, חנוכה תשע"ב (דצמבר 2011)


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה