דברים שנשא יחיעם ששון מ"פ י' במלחמת יום הכיפורים

יחיעם ששון 13.05.2011 05:47
יחיעם ששון

יחיעם ששון


דברים שנשא יחיעם ששון מ"פ י' במלחמת יום הכיפורים, הדברים נאמרו במסגרת מפגש פלוגה י' מגדוד 79 ב 12 במאי 2011 ביד לשריון בלטרון.



בני משפחות שכולות יקרים , חיילי ומפקדי פלוגה י' ובני משפחותיהם , מג"ד 9 במלחמה תא"ל מיל תמיר יום טוב , אורחים נכבדים,

ראשית אני רוצה להודות מעומק ליבי לעופר דרורי ולחברים שיזמו והביאו לקיומו של המפגש המרגש הזה .   פלוגה י היא מפעל חיים לעופר דרורי ועל השקעתו האדירה אני מביע את הערכתי הרבה.

זו לי הפעם הראשונה מאז שסיימתי את תפקידי כמ"פ י' ,לאחר מלחמת יום הכיפורים ,שאני נושא דברים אליכם .

יצאנו למלחמה  כאשר כמעט  לכל המפקדים והלוחמים הייתה זו טבילת האש הראשונה .

הפלוגה הוטלה ללחימה בגזרת קנטרה מיד עם פרוץ המלחמה תוך שהיא מתפצלת לשלושה כוחות משנה במשימה לחבור ללוחמי המעוזים "כתובה" , "מפרקת" ו"מילאנו" ולחלצם מתוך התופת שהחלה שעה קודם לכן .

לחימת מפקדי וחיילי פלוגה י ' במלחמת יום הכיפורים היא  מופת של דבקות במטרה , גילוי אומץ לב תחת אש ונחישות חסרת פשרות,  של לוחמים צעירים שהמשיכו להלחם עד שוך הקרבות בכל מקום אליו נקלעו לאחר טלטלת היום הראשון למלחמה.

 המשכתם להלחם בדבקות למרות שאיבדתם את חבריכם ואת מרבית המפקדים בעת הקרבות בהם   הוטלה עלינו המשימה להציל חיים ולבלום את נחשולי החיילים המצרים אשר צלחו את תעלת סואץ בגזרת העיר קנטרה.

אני לא מתכוון לתאר בפרטים את לחימת הפלוגה וחייליה לאורך כל המלחמה . אני מבקש להתעכב כמה דקות על הקרב של מחלקה שלוש במבואות קנטרה.

במהלך ההסתערות של המחלקה על חיילי הקומנדו המצרי שנפרסו במארב גדודי בפאתי העיר קנטרה , שמעתי  את קולו הבוטח של אריה מלינצקי המ"מ , פוקד ברשת  הקשר "תחנות 3 , כאן קודקוד קדימה הסתער , אש לחזית ולימין " הסבתי את ראשי ימינה וראיתי כיצד הנגמ"ש שלו נפגע והופך לכדור אש ענק.

המשכנו להסתער לעבר הבתים המזרחים של העיר כאשר השטח מלא בחיילי קומנדו מצריים וממערב משוגרים לעברנו טילי סאגר.

הלחימה בפאתי העיר נמשכה תוך שקיבלנו  מחלקת טנקים של גדוד 9 , איתה נלחמנו  בחלק הצפון מזרחי של העיר הנטושה בניסיון נואש למנוע ממאות חיילי חי"ר מצריים להתקדם מזרחה . ברשת הקשר החטיבתית שמעתי על כוח של חטיבה 460 , שנע ללחימה  בתוך העיר "קנטרה" ומשימתו לעצור את ההתקפה המצרית ולחלץ את לוחמי המעוז  "מילאנו". החלטתי לחבור לכוח מתוך רצון עז להגיע לנגמ"ש הפגוע של מ"מ שלוש אריה מלינצקי .

את העיר קנטרה הכרתי היטב מתעסוקה מבצעית של פלוגה י' מספר חודשים לפני המלחמה ומתקופה של כחצי שנה במלחמת ההתשה בה התנדבתי להיות "נמר" במעוז "מילאנו ב" בקנטרה.

השתלבנו בכוח  , כשאני מזדהה "כקודקוד יהון"  והגענו פיזית לנגמ"ש של מ"מ 3 אריה מלינצקי, ראינו את עוצמת הפגיעה הקטלנית בנגמ"ש שהפכה אותו למלכודת אש  לכל שבעת לוחמיו : אריה מלינצקי, יאיר אדר, הרצל ששון  , אלי כהן , יהודה ירד , אהרון ערג'י וברגי

המשכנו בלחימה עם הכוח לחבירה עם מוצב "מילאנו" כשאנחנו מכוונים ברשת הקשר ורגלית את הטנקים לעמדות ברמפות השולטות על התעלה .  כל השטח היה נתון תחת אש מרגמות וקטיושות וברשתות הקשר נשמעו קולות של צוותי טנקים הקוראים לעזרה .

היה לי באותן שעות ביטחון כי הכוח של חטיבה 460 ישתלט על  העיר קנטרה ואנחנו נשוב לנגמ"ש השרוף על מנת לאתר ולפנות את החללים

מתוך דיווחים מקוטעים ברשת הקשר הפלוגתית נודע לנו  כי נגמ"שי מחלקה 2 של אביהו שפירא בפיקודו של הסמ"פ גלעד דשא ונגמ"שי מחלקה 1 בפיקודו של דני וינגורד נפגעו והלוחמים מפונים לתאג"ד של גדוד 9 .

בשלב מסוים של הלחימה בין בתי העיר  לאחר שחילצנו את מג"ד 9 והחפ"ק שלו בכניסה למעוז "מילאנו ב'" , שמעתי בתדהמה ברשת הקשר הגדודית את הפקודה לגדוד 198  "לעקוף את קנטרה מצפון ולצאת להערכות מזרחה באזור ציר " החתם " .  יחד עם כוחות הגדוד יצאנו מהעיר קנטרה אשר לתוכה המשיכו לזרום  כוחות מצרים מבלי שיכולנו לחזור אל הנגמ"ש הפגוע .

על מנת לסגור מעגל בעניין כאוב זה אני רוצה לספר כי מספר שבועות מאוחר יותר ,כשהפלוגה שהוקמה מחדש הייתה בהערכות באזור פאיד , נקראתי למפקדת החטיבה ב "בלוזה "  ויחד עם צוות של קישור לאו"ם ואנשי זיהוי חללים בתיאום עם הצבא המצרי , נכנסו לעיר קנטרה על מנת לאתר את גופות לוחמי הנגמ"ש של מחלקה 3 ולהחזירם הביתה .

אחרי קשיים רבים אותם הערימו המצרים  הובלתי את הצוות לאזור בו נפגע הנגמ"ש וכשראיתי את הנגמ"ש מונח במקומו אחזה בי צמרמורת .

במשך שעות עסקנו  באיסוף הגופות והחזרתם הביתה , מלאכת קודש אשר נמשכה עוד ימים רבים עד הבאתם לקבר ישראל .

 הצטרפנו יחד עם מג"ד 9 יום טוב תמיר לחטיבה 460 .

 אות הקריאה של פלוגה  י' "יהון " , לא חדל  להישמע ברשתות הקשר של חטיבה 460  עד סוף המלחמה .

המשימות שהוטלו  עלינו היו לעיתים משימות של פלוגה שלמה .

במהלך כל ימי המלחמה : בקרבות הבלימה ובחילוץ הנפגעים מהטנקים הבוערים , בלחימה בציר "עכביש" ובקרבות צליחת התעלה בחיץ החקלאי , בלחימה ממערב לתעלה  , בקרבות בעיר סואץ  ועד הפסקת האש   - מפקדי חטיבה 460 לא העלו בדעתם כי "כוח יהון " הוא בעצם נגמ"ש אחד בודד .

למרות האבדות הקשות מנשוא המשיכו מפקדי ולוחמי פלוגה י' ששרדו מתוך הכוחות המחלקתיים , להלחם בחירוף נפש וגילו מוטיבציה בלתי רגילה לקבל עליהם ולבצע משימות לחימה , בכל גזרה ומקום בו הם היו .  

אין דימוי מתאים יותר מהדימוי של עוף החול האגדי הקם מעפרו שניתן לכם לוחמי פלוגה י' .

במצבים דומים ,במלחמה הזו  , יחידות מבצעיות שלמות נמחקו ונעלמו מהסד"כ  הלוחם.

במלחמות מאוחרות יותר יחידות מובחרות שספגו מספר מועט של נפגעים הוחלפו בזירת הקרב לצורך התאוששות פיזית ופסיכולוגית של המפקדים והחיילים .

במלחמה ההיא איש לא בא להחליף אתכם  .

המשך הלחימה נבע מתוך תחושת שליחות שאסור לנו להיכשל בה ,שאסור ולוא לרגע לחדול לבצע אותה,  שורשי המוטיבציה הזו  היו גם החינוך שהבאנו מבית ההורים , מבתי הספר בהם למדנו , מתנועות הנוער ומהשירות הצבאי שלנו.

 האבדות הקשות שספגה הפלוגה הכבידו והעיקו  מאד . הכאב היה עצום אבל רוחנו לא נפלה ואיש לא נשבר , מראות  הלוחמים שנהרגו  לא הרפו  את ידינו , המחשבה עליהם נתנה לנו  את הכוח המניע העיקרי שדחף להמשיך להלחם ,בלי רחמים עצמיים , בלי לעצור  כדי להתאבל ולבכות את מתינו.

היו בנו כוחות לקום ולהסתער תחת אש תופת , פעם אחר פעם , לפעול תוך סיכון חיים על מנת  לחלץ חיילים פגועים  . היו לכם תעצומות נפש  להמשיך לבצע משימות לחימה למרות שהמוות הכה ללא רחם וסכנת חיים  ארבה בכל רגע .

לא דיברנו על כך מעולם , אבל ידענו כי באותן שעות ובמשך ימים ארוכים  שאבנו כוח ונחישות   מחברינו לוחמי הפלוגה שנהרגו ונפצעו במהלך הקרבות ,הייתה תחושה כי חייבים להמשיך להלחם עבורם , למען נוכל להישיר מבט ולדעת כי למרות  שנפגענו קשות לא נשברנו , לא נטשנו את שדה הקרב -המשכנו להלחם ללא חת .

הורים ,אחים ואחיות שכולים ,בני משפחה יקרים - המחיר אשר  שילמתם במות הבנים הוא כבד ונצחי - אין מזור ונחמה במילים ואין מרפא בזמן החולף - דעו בעומק ליבכם  כי קורבנכם הנורא לא היה לשווא , לחימת חיילי הפלוגה בקרב הבלימה בחזית תעלת סואץ ,  יחד עם הכוחות הסדירים הנוספים מיד עם פרוץ המלחמה, עיכבה את פריצת האויב לתוך סיני  ואפשרה לכוחות  תגבור להגיע לחזית התעלה , לבלום ולהכיל את מתקפת הצבא המצרי ולהעביר את הלחימה אל ממערב לתעלה .

לוחמי הפלוגה שהסתערו על חיילי הצבא המצרי בשעות הראשונות של המלחמה לחמו בגבורה ובחירוף נפש וסיפור לחימתם הוא חלק בלתי נפרד ממורשת הקרב עליה מתחנכים ויתחנכו דורות של לוחמים .

ביראת קודש אומר למשפחות השכולות כי אני גאה שהייתה לי הזכות להיות מפקדם של בנכם שנפלו כגיבורים בקרב  על הגנת המולדת -  ולכם הלוחמים אני רוצה לומר כי אני גאה בכם מפקדי וחיילי פלוגה י' .



במבי קוך
offerd
הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה