על הספר "פלוגה י' בסופה"

אלוף (מיל.) יעקב ג'קי אבן 27.06.2009 21:13
אלוף (מיל.) יעקב ג'קי אבן

אלוף (מיל.) יעקב ג'קי אבן


כל הפלוגה הזו שהמשיכה להלחם הם כולם צל"שניקים. הספר הזה הוא הצל"ש של חיילי הפלוגה ושל חללי הפלוגה, חשוב שכולם ידעו את זה ובמיוחד המשפחות.




סיימתי לקרוא את הספר "פלוגה י' בסופה" ששלחת לי המתאר את קורותיה של פלוגת חרמ"ש הסדירה י' מגדוד 79 במלחמת יום הכיפורים. הספר הזה כמו ספרים אחרים העוסקים בסיפורם של לוחמים חשוב מאוד ובמבט לאחור ספרים אלה בעלי חשיבות גדולה יותר ממה שאנשים חושבים.

 

אז היינו חברה אחרת, ערכים אחרים, עם אחר. הספר הזה הוא לא ספר של גנרלים או ספר של אסטרטגיה. זה ספר של החיילים. החשוב ביותר הוא סיפור ההנצחה שעובר מדור לדור. הפיזור של הפלוגה והשאיפה של כל אחד מהלוחמים לחזור לקרב ראויה לציון ובמיוחד היא חשובה גם למשפחות. הספר חייב להיות מופעל ע"י קצין חינוך ראשי של צה"ל. הספר אינו ספר רגיל הוא מתאר דברים שונים. המלחמה של היום שונה בתכלית מהמלחמה האמיתית שהייתה במלחמת יום הכיפורים למדינת ישראל. מלחמת השחרור חשובה מאוד אבל בגופים צבאיים של כתות ומחלקות, זו הייתה מלחמה כשמה, מלחמת שחרור וקוממיות. מלחמת יום כיפור הייתה מלחמה קיומית והסיפור של הפלוגה והחיילים שונה מאוד מסיפורים אחרים.

 

החיילים אז עמדו תחת עוצמות אש אדירות, כל מי שהיה בדרג הלוחם המסתער, לא היה מאז מצב בו עמדו חיילים תחת אש כזו ותחת לחימה כזו אכזרית.

המיוחד בפלוגה הזו שהיא נופצה ופוזרה בין כוחות רבים אחרים בגזרות לחימה שונות. היא התחילה בגדוד 79 נשלחה לגדוד 9 ובמהלך הלחימה פוזרה לרוחב כל החזית, לגדוד 184 של חטיבה 14 (היכן שאתה לחמת בקרבות הקשים ביותר שהיו במלחמה), בגדודי שריון אחרים, בכוחות חי"ר אחרים כמו עם הצנחנים במילואים וביחידת חילוץ טייסים. במצב רגיל פלוגה כזו הייתה נעלמת ויורדת מהסד"כ, אצלכם אף שהפלוגה ספגה אבידות קשות, החיילים פוזרו ונותרו ללא מפקדים כל אחד מהלוחמים המשיך להלחם והצטרף לכוחות אחרים. היה כאן משהו יוצא דופן ושונה. האנשים אז היו שייכים לחברה אחרת בעלי רוח לחימה, החינוך היה שונה.

 

מספר ההרוגים הרב והיקף הנפגעים האחרים היו בהתאם לעוצמת הלחימה. זה היה המצב כמעט בכל הכוחות המסתערים בחזית. המקרה של פלוגה י' בהחלט מעניין ושווה בדיקה. יחידות שלמות אחרות נמחקו ואילו הפלוגה הזו על בסיס החינוך שקבלה המשיכה להתקיים אפילו כפרטים.

עם ישראל היה במלחמת יום הכיפורים בשיא העוצמה שלו ואת המלחמות עושים אלה שממשיכים להלחם, החיילים הבודדים... הכלים הקרביים שלא נוטשים את שדה הלחימה.

הרצון היה לנצח ומאז לא הייתה למדינת ישראל מלחמה כזו. כתוצאה מהחברה הישראלית ניצחנו במלחמה וזוהי מלחמה ייחודית בכל תולדות המדינה. עם ישראל היה במלחמת יום הכיפורים במיטבו, זו הייתה שיאה של החברה הישראלית.

 

בכתיבת הספר עשית דבר חשוב מאוד שלא קיים בספרים אחרים. להגיע לכל החיילים והמשפחות , שמונים ותשעה חיילים מתוך תשעים לתעד את החיילים, לגבות עדויות מכולם ולתעד אותם כאשר הם לא יחידה הומוגנית אלא מפוזרים איש לנפשו.

 

אני רואה בספר שלושה מרכיבים חשובים. הראשון אלמנט ההנצחה, זהו ספר שיישאר אצל המשפחות לדורות ויעבור מהורים לילדים שימשיכו לעיין בו לאורך דורות ולקרוא אותו. המרכיב השני הוא שהספר נלקח מתוך המלחמה הכי רצינית שהייתה לעם ישראל והמרכיב השלישי שזהו ספר של החברה הישראלית, לא ספר של גנרלים אלא ספר של חיילים על חיילים. פלוגה שהתפצלה, כל אחד לדרכו שהיה לכל אחד מהחיילים צידוק להעלם באיזה תאג"ד או במקום אחורי שלוש מאות ק"מ מהבית. אבל החיילים בחרו לחזור לחזית ולהלחם. זוהי נקודה ערכית של החברה הישראלית במיטבה. קשר רציף לעבר ולדורות הבאים.

 

יש נושא כאוב בעניין הצל"שים, לא היה מי שימליץ. אישית אני התנגדתי לחלוקת צל"שים לבעלי דרגות ואמרתי בכל מיני הזדמנויות שקיפחנו את החיילים הפשוטים שהיה מגיע להם צל"ש. דעתי הייתה שהדרג הגבוה ביותר שיקבל צל"ש במלחמה הוא מג"דים. המפקדים הבכירים יותר זכו בכך שניתנה להם הזכות לפקד בקרבות האלה.

 

כל הפלוגה הזו שהמשיכה להלחם הם כולם צל"שניקים. הספר הזה הוא הצל"ש של חיילי הפלוגה ושל חללי הפלוגה, חשוב שכולם ידעו את זה ובמיוחד המשפחות.


הערה שלי: האלוף (מיל.) ג'קי אבן הוא בעל צל"ש אלוף במבצע קדש


מידע על הספר "פלוגה י' בסופה" 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה